Index  Chapters  Previous Next 

Second Samuel


1:1 ויהי אחרי מות שׁאול ודוד שׁב מהכות את העמלק וישׁב דוד בצקלג ימים שׁנים

1:2 ויהי ביום השׁלישׁי והנה אישׁ בא מן המחנה מעם שׁאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשׁו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישׁתחו

1:3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישׂראל נמלטתי

1:4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשׁר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שׁאול ויהונתן בנו מתו

1:5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שׁאול ויהונתן בנו

1:6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שׁאול נשׁען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשׁים הדבקהו

1:7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני

1:8 ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי

1:9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השׁבץ כי כל עוד נפשׁי בי

1:10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשׁר על ראשׁו ואצעדה אשׁר על זרעו ואביאם אל אדני הנה

1:11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשׁים אשׁר אתו

1:12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שׁאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישׂראל כי נפלו בחרב

1:13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן אישׁ גר עמלקי אנכי

1:14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשׁלח ידך לשׁחת את משׁיח יהוה

1:15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גשׁ פגע בו ויכהו וימת

1:16 ויאמר אליו דוד דמיך על ראשׁך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משׁיח יהוה

1:17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שׁאול ועל יהונתן בנו

1:18 ויאמר ללמד בני יהודה קשׁת הנה כתובה על ספר הישׁר

1:19 הצבי ישׂראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים

1:20 אל תגידו בגת אל תבשׂרו בחוצת אשׁקלון פן תשׂמחנה בנות פלשׁתים פן תעלזנה בנות הערלים

1:21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושׂדי תרומת כי שׁם נגעל מגן גבורים מגן שׁאול בלי משׁיח בשׁמן

1:22 מדם חללים מחלב גבורים קשׁת יהונתן לא נשׂוג אחור וחרב שׁאול לא תשׁוב ריקם

1:23 שׁאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשׁרים קלו מאריות גברו

1:24 בנות ישׂראל אל שׁאול בכינה המלבשׁכם שׁני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושׁכן

1:25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל

1:26 צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשׁים

1:27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה

2:1 ויהי אחרי כן וישׁאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה

2:2 ויעל שׁם דוד וגם שׁתי נשׁיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשׁת נבל הכרמלי

2:3 ואנשׁיו אשׁר עמו העלה דוד אישׁ וביתו וישׁבו בערי חברון

2:4 ויבאו אנשׁי יהודה וימשׁחו שׁם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשׁי יבישׁ גלעד אשׁר קברו את שׁאול

2:5 וישׁלח דוד מלאכים אל אנשׁי יבישׁ גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשׁר עשׂיתם החסד הזה עם אדניכם עם שׁאול ותקברו אתו

2:6 ועתה יעשׂ יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשׂה אתכם הטובה הזאת אשׁר עשׂיתם הדבר הזה

2:7 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שׁאול וגם אתי משׁחו בית יהודה למלך עליהם

2:8 ואבנר בן נר שׂר צבא אשׁר לשׁאול לקח את אישׁ בשׁת בן שׁאול ויעברהו מחנים

2:9 וימלכהו אל הגלעד ואל האשׁורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישׂראל כלה

2:10 בן ארבעים שׁנה אישׁ בשׁת בן שׁאול במלכו על ישׂראל ושׁתים שׁנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד

2:11 ויהי מספר הימים אשׁר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שׁבע שׁנים ושׁשׁה חדשׁים

2:12 ויצא אבנר בן נר ועבדי אישׁ בשׁת בן שׁאול ממחנים גבעונה

2:13 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשׁום על ברכת גבעון יחדו וישׁבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה

2:14 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישׂחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו

2:15 ויקמו ויעברו במספר שׁנים עשׂר לבנימן ולאישׁ בשׁת בן שׁאול ושׁנים עשׂר מעבדי דוד

2:16 ויחזקו אישׁ בראשׁ רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשׁר בגבעון

2:17 ותהי המלחמה קשׁה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשׁי ישׂראל לפני עבדי דוד

2:18 ויהיו שׁם שׁלשׁה בני צרויה יואב ואבישׁי ועשׂהאל ועשׂהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשׁר בשׂדה

2:19 וירדף עשׂהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השׂמאול מאחרי אבנר

2:20 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשׂהאל ויאמר אנכי

2:21 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שׂמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשׂהאל לסור מאחריו

2:22 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשׂהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשׂא פני אל יואב אחיך

2:23 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמשׁ ותצא החנית מאחריו ויפל שׁם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשׁר נפל שׁם עשׂהאל וימת ויעמדו

2:24 וירדפו יואב ואבישׁי אחרי אבנר והשׁמשׁ באה והמה באו עד גבעת אמה אשׁר על פני גיח דרך מדבר גבעון

2:25 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראשׁ גבעה אחת

2:26 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשׁוב מאחרי אחיהם

2:27 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם אישׁ מאחרי אחיו

2:28 ויתקע יואב בשׁופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישׂראל ולא יספו עוד להלחם

2:29 ואבנר ואנשׁיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים

2:30 ויואב שׁב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשׁעה עשׂר אישׁ ועשׂהאל

2:31 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשׁי אבנר שׁלשׁ מאות ושׁשׁים אישׁ מתו

2:32 וישׂאו את עשׂהאל ויקברהו בקבר אביו אשׁר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשׁיו ויאר להם בחברון

3:1 ותהי המלחמה ארכה בין בית שׁאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שׁאול הלכים ודלים

3:2 וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת

3:3 ומשׁנהו כלאב לאביגל אשׁת נבל הכרמלי והשׁלשׁי אבשׁלום בן מעכה בת תלמי מלך גשׁור

3:4 והרביעי אדניה בן חגית והחמישׁי שׁפטיה בן אביטל

3:5 והשׁשׁי יתרעם לעגלה אשׁת דוד אלה ילדו לדוד בחברון

3:6 ויהי בהיות המלחמה בין בית שׁאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שׁאול

3:7 ולשׁאול פלגשׁ ושׁמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגשׁ אבי

3:8 ויחר לאבנר מאד על דברי אישׁ בשׁת ויאמר הראשׁ כלב אנכי אשׁר ליהודה היום אעשׂה חסד עם בית שׁאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשׁה היום

3:9 כה יעשׂה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשׁר נשׁבע יהוה לדוד כי כן אעשׂה לו

3:10 להעביר הממלכה מבית שׁאול ולהקים את כסא דוד על ישׂראל ועל יהודה מדן ועד באר שׁבע

3:11 ולא יכל עוד להשׁיב את אבנר דבר מיראתו אתו

3:12 וישׁלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישׂראל

3:13 ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שׁאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שׁאול בבאך לראות את פני

3:14 וישׁלח דוד מלאכים אל אישׁ בשׁת בן שׁאול לאמר תנה את אשׁתי את מיכל אשׁר ארשׂתי לי במאה ערלות פלשׁתים

3:15 וישׁלח אישׁ בשׁת ויקחה מעם אישׁ מעם פלטיאל בן לושׁ

3:16 וילך אתה אישׁה הלוך ובכה אחריה עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שׁוב וישׁב

3:17 ודבר אבנר היה עם זקני ישׂראל לאמר גם תמול גם שׁלשׁם הייתם מבקשׁים את דוד למלך עליכם

3:18 ועתה עשׂו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושׁיע את עמי ישׂראל מיד פלשׁתים ומיד כל איביהם

3:19 וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשׁר טוב בעיני ישׂראל ובעיני כל בית בנימן

3:20 ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשׂרים אנשׁים ויעשׂ דוד לאבנר ולאנשׁים אשׁר אתו משׁתה

3:21 ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישׂראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשׁר תאוה נפשׁך וישׁלח דוד את אבנר וילך בשׁלום

3:22 והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושׁלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון כי שׁלחו וילך בשׁלום

3:23 ויואב וכל הצבא אשׁר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישׁלחהו וילך בשׁלום

3:24 ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשׂיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שׁלחתו וילך הלוך

3:25 ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשׁר אתה עשׂה

3:26 ויצא יואב מעם דוד וישׁלח מלאכים אחרי אבנר וישׁבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע

3:27 וישׁב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השׁער לדבר אתו בשׁלי ויכהו שׁם החמשׁ וימת בדם עשׂה אל אחיו

3:28 וישׁמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם מדמי אבנר בן נר

3:29 יחלו על ראשׁ יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם

3:30 ויואב ואבישׁי אחיו הרגו לאבנר על אשׁר המית את עשׂהאל אחיהם בגבעון במלחמה

3:31 ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשׁר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שׂקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה

3:32 ויקברו את אבנר בחברון וישׂא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם

3:33 ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר

3:34 ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשׁתים הגשׁו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו

3:35 ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישׁבע דוד לאמר כה יעשׂה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השׁמשׁ אטעם לחם או כל מאומה

3:36 וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשׁר עשׂה המלך בעיני כל העם טוב

3:37 וידעו כל העם וכל ישׂראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר

3:38 ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שׂר וגדול נפל היום הזה בישׂראל

3:39 ואנכי היום רך ומשׁוח מלך והאנשׁים האלה בני צרויה קשׁים ממני ישׁלם יהוה לעשׂה הרעה כרעתו

4:1 וישׁמע בן שׁאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישׂראל נבהלו

4:2 ושׁני אנשׁים שׂרי גדודים היו בן שׁאול שׁם האחד בענה ושׁם השׁני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם בארות תחשׁב על בנימן

4:3 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שׁם גרים עד היום הזה

4:4 וליהונתן בן שׁאול בן נכה רגלים בן חמשׁ שׁנים היה בבא שׁמעת שׁאול ויהונתן מיזרעאל ותשׂאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושׁמו מפיבשׁת

4:5 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית אישׁ בשׁת והוא שׁכב את משׁכב הצהרים

4:6 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמשׁ ורכב ובענה אחיו נמלטו

4:7 ויבאו הבית והוא שׁכב על מטתו בחדר משׁכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשׁו ויקחו את ראשׁו וילכו דרך הערבה כל הלילה

4:8 ויבאו את ראשׁ אישׁ בשׁת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראשׁ אישׁ בשׁת בן שׁאול איבך אשׁר בקשׁ את נפשׁך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משׁאול ומזרעו

4:9 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי יהוה אשׁר פדה את נפשׁי מכל צרה

4:10 כי המגיד לי לאמר הנה מת שׁאול והוא היה כמבשׂר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשׁר לתתי לו בשׂרה

4:11 אף כי אנשׁים רשׁעים הרגו את אישׁ צדיק בביתו על משׁכבו ועתה הלוא אבקשׁ את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ

4:12 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראשׁ אישׁ בשׁת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון

5:1 ויבאו כל שׁבטי ישׂראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשׂרך אנחנו

5:2 גם אתמול גם שׁלשׁום בהיות שׁאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישׂראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישׂראל ואתה תהיה לנגיד על ישׂראל

5:3 ויבאו כל זקני ישׂראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשׁחו את דוד למלך על ישׂראל

5:4 בן שׁלשׁים שׁנה דוד במלכו ארבעים שׁנה מלך

5:5 בחברון מלך על יהודה שׁבע שׁנים ושׁשׁה חדשׁים ובירושׁלם מלך שׁלשׁים ושׁלשׁ שׁנה על כל ישׂראל ויהודה

5:6 וילך המלך ואנשׁיו ירושׁלם אל היבסי יושׁב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה

5:7 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד

5:8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שׂנאו נפשׁ דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית

5:9 וישׁב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה

5:10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו

5:11 וישׁלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשׁי עץ וחרשׁי אבן קיר ויבנו בית לדוד

5:12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישׂראל וכי נשׂא ממלכתו בעבור עמו ישׂראל

5:13 ויקח דוד עוד פלגשׁים ונשׁים מירושׁלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות

5:14 ואלה שׁמות הילדים לו בירושׁלם שׁמוע ושׁובב ונתן ושׁלמה

5:15 ויבחר ואלישׁוע ונפג ויפיע

5:16 ואלישׁמע ואלידע ואליפלט

5:17 וישׁמעו פלשׁתים כי משׁחו את דוד למלך על ישׂראל ויעלו כל פלשׁתים לבקשׁ את דוד וישׁמע דוד וירד אל המצודה

5:18 ופלשׁתים באו וינטשׁו בעמק רפאים

5:19 וישׁאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשׁתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשׁתים בידך

5:20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שׁם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שׁם המקום ההוא בעל פרצים

5:21 ויעזבו שׁם את עצביהם וישׂאם דוד ואנשׁיו

5:22 ויספו עוד פלשׁתים לעלות וינטשׁו בעמק רפאים

5:23 וישׁאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים

5:24 ויהי בשׁמעך את קול צעדה בראשׁי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשׁתים

5:25 ויעשׂ דוד כן כאשׁר צוהו יהוה ויך את פלשׁתים מגבע עד באך גזר

6:1 ויסף עוד דוד את כל בחור בישׂראל שׁלשׁים אלף

6:2 ויקם וילך דוד וכל העם אשׁר אתו מבעלי יהודה להעלות משׁם את ארון האלהים אשׁר נקרא שׁם שׁם יהוה צבאות ישׁב הכרבים עליו

6:3 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשׁה וישׂאהו מבית אבינדב אשׁר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשׁה

6:4 וישׂאהו מבית אבינדב אשׁר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון

6:5 ודוד וכל בית ישׂראל משׂחקים לפני יהוה בכל עצי ברושׁים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים

6:6 ויבאו עד גרן נכון וישׁלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שׁמטו הבקר

6:7 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שׁם האלהים על השׁל וימת שׁם עם ארון האלהים

6:8 ויחר לדוד על אשׁר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה

6:9 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה

6:10 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי

6:11 וישׁב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שׁלשׁה חדשׁים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו

6:12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשׁר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשׂמחה

6:13 ויהי כי צעדו נשׂאי ארון יהוה שׁשׁה צעדים ויזבח שׁור ומריא

6:14 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד

6:15 ודוד וכל בית ישׂראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שׁופר

6:16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שׁאול נשׁקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה

6:17 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשׁר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושׁלמים

6:18 ויכל דוד מהעלות העולה והשׁלמים ויברך את העם בשׁם יהוה צבאות

6:19 ויחלק לכל העם לכל המון ישׂראל למאישׁ ועד אשׁה לאישׁ חלת לחם אחת ואשׁפר אחד ואשׁישׁה אחת וילך כל העם אישׁ לביתו

6:20 וישׁב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שׁאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישׂראל אשׁר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים

6:21 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשׁר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישׂראל ושׂחקתי לפני יהוה

6:22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שׁפל בעיני ועם האמהות אשׁר אמרת עמם אכבדה

6:23 ולמיכל בת שׁאול לא היה לה ילד עד יום מותה

7:1 ויהי כי ישׁב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו

7:2 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושׁב בבית ארזים וארון האלהים ישׁב בתוך היריעה

7:3 ויאמר נתן אל המלך כל אשׁר בלבבך לך עשׂה כי יהוה עמך

7:4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר

7:5 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשׁבתי

7:6 כי לא ישׁבתי בבית למיום העלתי את בני ישׂראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשׁכן

7:7 בכל אשׁר התהלכתי בכל בני ישׂראל הדבר דברתי את אחד שׁבטי ישׂראל אשׁר צויתי לרעות את עמי את ישׂראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים

7:8 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישׂראל

7:9 ואהיה עמך בכל אשׁר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשׂתי לך שׁם גדול כשׁם הגדלים אשׁר בארץ

7:10 ושׂמתי מקום לעמי לישׂראל ונטעתיו ושׁכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשׁר בראשׁונה

7:11 ולמן היום אשׁר צויתי שׁפטים על עמי ישׂראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשׂה לך יהוה

7:12 כי ימלאו ימיך ושׁכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשׁר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו

7:13 הוא יבנה בית לשׁמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם

7:14 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשׁר בהעותו והכחתיו בשׁבט אנשׁים ובנגעי בני אדם

7:15 וחסדי לא יסור ממנו כאשׁר הסרתי מעם שׁאול אשׁר הסרתי מלפניך

7:16 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם

7:17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד

7:18 ויבא המלך דוד וישׁב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם

7:19 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה

7:20 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה

7:21 בעבור דברך וכלבך עשׂית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך

7:22 על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשׁר שׁמענו באזנינו

7:23 ומי כעמך כישׂראל גוי אחד בארץ אשׁר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשׂום לו שׁם ולעשׂות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשׁר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו

7:24 ותכונן לך את עמך ישׂראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים

7:25 ועתה יהוה אלהים הדבר אשׁר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשׂה כאשׁר דברת

7:26 ויגדל שׁמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישׂראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך

7:27 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישׂראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת

7:28 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת

7:29 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם

8:1 ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשׁתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשׁתים

8:2 ויך את מואב וימדדם בחבל השׁכב אותם ארצה וימדד שׁני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשׂאי מנחה

8:3 ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשׁיב ידו בנהר

8:4 וילכד דוד ממנו אלף ושׁבע מאות פרשׁים ועשׂרים אלף אישׁ רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב

8:5 ותבא ארם דמשׂק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשׂרים ושׁנים אלף אישׁ

8:6 וישׂם דוד נצבים בארם דמשׂק ותהי ארם לדוד לעבדים נושׂאי מנחה וישׁע יהוה את דוד בכל אשׁר הלך

8:7 ויקח דוד את שׁלטי הזהב אשׁר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושׁלם

8:8 ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשׁת הרבה מאד

8:9 וישׁמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר

8:10 וישׁלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשׁאל לו לשׁלום ולברכו על אשׁר נלחם בהדדעזר ויכהו כי אישׁ מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשׁת

8:11 גם אתם הקדישׁ המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשׁר הקדישׁ מכל הגוים אשׁר כבשׁ

8:12 מארם וממואב ומבני עמון ומפלשׁתים ומעמלק ומשׁלל הדדעזר בן רחב מלך צובה

8:13 ויעשׂ דוד שׁם בשׁבו מהכותו את ארם בגיא מלח שׁמונה עשׂר אלף

8:14 וישׂם באדום נצבים בכל אדום שׂם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושׁע יהוה את דוד בכל אשׁר הלך

8:15 וימלך דוד על כל ישׂראל ויהי דוד עשׂה משׁפט וצדקה לכל עמו

8:16 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושׁפט בן אחילוד מזכיר

8:17 וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושׂריה סופר

8:18 ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו

9:1 ויאמר דוד הכי ישׁ עוד אשׁר נותר לבית שׁאול ואעשׂה עמו חסד בעבור יהונתן

9:2 ולבית שׁאול עבד ושׁמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך

9:3 ויאמר המלך האפס עוד אישׁ לבית שׁאול ואעשׂה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים

9:4 ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר

9:5 וישׁלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר

9:6 ויבא מפיבשׁת בן יהונתן בן שׁאול אל דוד ויפל על פניו וישׁתחו ויאמר דוד מפיבשׁת ויאמר הנה עבדך

9:7 ויאמר לו דוד אל תירא כי עשׂה אעשׂה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשׁבתי לך את כל שׂדה שׁאול אביך ואתה תאכל לחם על שׁלחני תמיד

9:8 וישׁתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשׁר כמוני

9:9 ויקרא המלך אל ציבא נער שׁאול ויאמר אליו כל אשׁר היה לשׁאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך

9:10 ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשׁת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שׁלחני ולציבא חמשׁה עשׂר בנים ועשׂרים עבדים

9:11 ויאמר ציבא אל המלך ככל אשׁר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשׂה עבדך ומפיבשׁת אכל על שׁלחני כאחד מבני המלך

9:12 ולמפיבשׁת בן קטן ושׁמו מיכא וכל מושׁב בית ציבא עבדים למפיבשׁת

9:13 ומפיבשׁת ישׁב בירושׁלם כי על שׁלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שׁתי רגליו

10:1 ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו

10:2 ויאמר דוד אעשׂה חסד עם חנון בן נחשׁ כאשׁר עשׂה אביו עמדי חסד וישׁלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון

10:3 ויאמרו שׂרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שׁלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה שׁלח דוד את עבדיו אליך

10:4 ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שׁתותיהם וישׁלחם

10:5 ויגדו לדוד וישׁלח לקראתם כי היו האנשׁים נכלמים מאד ויאמר המלך שׁבו בירחו עד יצמח זקנכם ושׁבתם

10:6 ויראו בני עמון כי נבאשׁו בדוד וישׁלחו בני עמון וישׂכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשׂרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף אישׁ ואישׁ טוב שׁנים עשׂר אלף אישׁ

10:7 וישׁמע דוד וישׁלח את יואב ואת כל הצבא הגברים

10:8 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השׁער וארם צובא ורחוב ואישׁ טוב ומעכה לבדם בשׂדה

10:9 וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישׂראל ויערך לקראת ארם

10:10 ואת יתר העם נתן ביד אבשׁי אחיו ויערך לקראת בני עמון

10:11 ויאמר אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישׁועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושׁיע לך

10:12 חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשׂה הטוב בעיניו

10:13 ויגשׁ יואב והעם אשׁר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו

10:14 ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישׁי ויבאו העיר וישׁב יואב מעל בני עמון ויבא ירושׁלם

10:15 וירא ארם כי נגף לפני ישׂראל ויאספו יחד

10:16 וישׁלח הדדעזר ויצא את ארם אשׁר מעבר הנהר ויבאו חילם ושׁובך שׂר צבא הדדעזר לפניהם

10:17 ויגד לדוד ויאסף את כל ישׂראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו

10:18 וינס ארם מפני ישׂראל ויהרג דוד מארם שׁבע מאות רכב וארבעים אלף פרשׁים ואת שׁובך שׂר צבאו הכה וימת שׁם

10:19 ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישׂראל וישׁלמו את ישׂראל ויעבדום ויראו ארם להושׁיע עוד את בני עמון

11:1 ויהי לתשׁובת השׁנה לעת צאת המלאכים וישׁלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישׂראל וישׁחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושׁב בירושׁלם

11:2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משׁכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשׁה רחצת מעל הגג והאשׁה טובת מראה מאד

11:3 וישׁלח דוד וידרשׁ לאשׁה ויאמר הלוא זאת בת שׁבע בת אליעם אשׁת אוריה החתי

11:4 וישׁלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישׁכב עמה והיא מתקדשׁת מטמאתה ותשׁב אל ביתה

11:5 ותהר האשׁה ותשׁלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי

11:6 וישׁלח דוד אל יואב שׁלח אלי את אוריה החתי וישׁלח יואב את אוריה אל דוד

11:7 ויבא אוריה אליו וישׁאל דוד לשׁלום יואב ולשׁלום העם ולשׁלום המלחמה

11:8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משׂאת המלך

11:9 וישׁכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו

11:10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך

11:11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישׂראל ויהודה ישׁבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השׂדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשׁתות ולשׁכב עם אשׁתי חיך וחי נפשׁך אם אעשׂה את הדבר הזה

11:12 ויאמר דוד אל אוריה שׁב בזה גם היום ומחר אשׁלחך וישׁב אוריה בירושׁלם ביום ההוא וממחרת

11:13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישׁת וישׁכרהו ויצא בערב לשׁכב במשׁכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד

11:14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישׁלח ביד אוריה

11:15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושׁבתם מאחריו ונכה ומת

11:16 ויהי בשׁמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשׁר ידע כי אנשׁי חיל שׁם

11:17 ויצאו אנשׁי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי

11:18 וישׁלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה

11:19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך

11:20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשׁתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשׁר ירו מעל החומה

11:21 מי הכה את אבימלך בן ירבשׁת הלוא אשׁה השׁליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשׁתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת

11:22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשׁר שׁלחו יואב

11:23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשׁים ויצאו אלינו השׂדה ונהיה עליהם עד פתח השׁער

11:24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת

11:25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו

11:26 ותשׁמע אשׁת אוריה כי מת אוריה אישׁה ותספד על בעלה

11:27 ויעבר האבל וישׁלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשׁה ותלד לו בן וירע הדבר אשׁר עשׂה דוד בעיני יהוה

12:1 וישׁלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שׁני אנשׁים היו בעיר אחת אחד עשׁיר ואחד ראשׁ

12:2 לעשׁיר היה צאן ובקר הרבה מאד

12:3 ולרשׁ אין כל כי אם כבשׂה אחת קטנה אשׁר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשׁתה ובחיקו תשׁכב ותהי לו כבת

12:4 ויבא הלך לאישׁ העשׁיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשׂות לארח הבא לו ויקח את כבשׂת האישׁ הראשׁ ויעשׂה לאישׁ הבא אליו

12:5 ויחר אף דוד באישׁ מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האישׁ העשׂה זאת

12:6 ואת הכבשׂה ישׁלם ארבעתים עקב אשׁר עשׂה את הדבר הזה ועל אשׁר לא חמל

12:7 ויאמר נתן אל דוד אתה האישׁ כה אמר יהוה אלהי ישׂראל אנכי משׁחתיך למלך על ישׂראל ואנכי הצלתיך מיד שׁאול

12:8 ואתנה לך את בית אדניך ואת נשׁי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישׂראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה

12:9 מדוע בזית את דבר יהוה לעשׂות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשׁתו לקחת לך לאשׁה ואתו הרגת בחרב בני עמון

12:10 ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשׁת אוריה החתי להיות לך לאשׁה

12:11 כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשׁיך לעיניך ונתתי לרעיך ושׁכב עם נשׁיך לעיני השׁמשׁ הזאת

12:12 כי אתה עשׂית בסתר ואני אעשׂה את הדבר הזה נגד כל ישׂראל ונגד השׁמשׁ

12:13 ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות

12:14 אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות

12:15 וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשׁר ילדה אשׁת אוריה לדוד ויאנשׁ

12:16 ויבקשׁ דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושׁכב ארצה

12:17 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם

12:18 ויהי ביום השׁביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שׁמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשׂה רעה

12:19 וירא דוד כי עבדיו מתלחשׁים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת

12:20 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שׂמלתו ויבא בית יהוה וישׁתחו ויבא אל ביתו וישׁאל וישׂימו לו לחם ויאכל

12:21 ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשׁר עשׂיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשׁר מת הילד קמת ותאכל לחם

12:22 ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד

12:23 ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשׁיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישׁוב אלי

12:24 וינחם דוד את בת שׁבע אשׁתו ויבא אליה וישׁכב עמה ותלד בן ויקרא את שׁמו שׁלמה ויהוה אהבו

12:25 וישׁלח ביד נתן הנביא ויקרא את שׁמו ידידיה בעבור יהוה

12:26 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה

12:27 וישׁלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים

12:28 ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שׁמי עליה

12:29 ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה

12:30 ויקח את עטרת מלכם מעל ראשׁו ומשׁקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראשׁ דוד ושׁלל העיר הוציא הרבה מאד

12:31 ואת העם אשׁר בה הוציא וישׂם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשׂה לכל ערי בני עמון וישׁב דוד וכל העם ירושׁלם

13:1 ויהי אחרי כן ולאבשׁלום בן דוד אחות יפה ושׁמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד

13:2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשׂות לה מאומה

13:3 ולאמנון רע ושׁמו יונדב בן שׁמעה אחי דוד ויונדב אישׁ חכם מאד

13:4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשׁלם אחי אני אהב

13:5 ויאמר לו יהונדב שׁכב על משׁכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשׂתה לעיני את הבריה למען אשׁר אראה ואכלתי מידה

13:6 וישׁכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שׁתי לבבות ואברה מידה

13:7 וישׁלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשׂי לו הבריה

13:8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שׁכב ותקח את הבצק ותלושׁ ותלבב לעיניו ותבשׁל את הלבבות

13:9 ותקח את המשׂרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל אישׁ מעלי ויצאו כל אישׁ מעליו

13:10 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשׁר עשׂתה ותבא לאמנון אחיה החדרה

13:11 ותגשׁ אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שׁכבי עמי אחותי

13:12 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשׂה כן בישׂראל אל תעשׂה את הנבלה הזאת

13:13 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישׂראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך

13:14 ולא אבה לשׁמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישׁכב אתה

13:15 וישׂנאה אמנון שׂנאה גדולה מאד כי גדולה השׂנאה אשׁר שׂנאה מאהבה אשׁר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי

13:16 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשׁר עשׂית עמי לשׁלחני ולא אבה לשׁמע לה

13:17 ויקרא את נערו משׁרתו ויאמר שׁלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה

13:18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשׁן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משׁרתו החוץ ונעל הדלת אחריה

13:19 ותקח תמר אפר על ראשׁה וכתנת הפסים אשׁר עליה קרעה ותשׂם ידה על ראשׁה ותלך הלוך וזעקה

13:20 ויאמר אליה אבשׁלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישׁי אחיך הוא אל תשׁיתי את לבך לדבר הזה ותשׁב תמר ושׁממה בית אבשׁלום אחיה

13:21 והמלך דוד שׁמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד

13:22 ולא דבר אבשׁלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שׂנא אבשׁלום את אמנון על דבר אשׁר ענה את תמר אחתו

13:23 ויהי לשׁנתים ימים ויהיו גזזים לאבשׁלום בבעל חצור אשׁר עם אפרים ויקרא אבשׁלום לכל בני המלך

13:24 ויבא אבשׁלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך

13:25 ויאמר המלך אל אבשׁלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו

13:26 ויאמר אבשׁלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך

13:27 ויפרץ בו אבשׁלום וישׁלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך

13:28 ויצו אבשׁלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל

13:29 ויעשׂו נערי אבשׁלום לאמנון כאשׁר צוה אבשׁלום ויקמו כל בני המלך וירכבו אישׁ על פרדו וינסו

13:30 ויהי המה בדרך והשׁמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשׁלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד

13:31 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישׁכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים

13:32 ויען יונדב בן שׁמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשׁלום היתה שׂומה מיום ענתו את תמר אחתו

13:33 ועתה אל ישׂם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת

13:34 ויברח אבשׁלום וישׂא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר

13:35 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה

13:36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישׂאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד

13:37 ואבשׁלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשׁור ויתאבל על בנו כל הימים

13:38 ואבשׁלום ברח וילך גשׁור ויהי שׁם שׁלשׁ שׁנים

13:39 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשׁלום כי נחם על אמנון כי מת

14:1 וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשׁלום

14:2 וישׁלח יואב תקועה ויקח משׁם אשׁה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשׁי נא בגדי אבל ואל תסוכי שׁמן והיית כאשׁה זה ימים רבים מתאבלת על מת

14:3 ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישׂם יואב את הדברים בפיה

14:4 ותאמר האשׁה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשׁתחו ותאמר הושׁעה המלך

14:5 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשׁה אלמנה אני וימת אישׁי

14:6 ולשׁפחתך שׁני בנים וינצו שׁניהם בשׂדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו

14:7 והנה קמה כל המשׁפחה על שׁפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפשׁ אחיו אשׁר הרג ונשׁמידה גם את היורשׁ וכבו את גחלתי אשׁר נשׁארה לבלתי שׂום לאישׁי שׁם ושׁארית על פני האדמה

14:8 ויאמר המלך אל האשׁה לכי לביתך ואני אצוה עליך

14:9 ותאמר האשׁה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי

14:10 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך

14:11 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשׁחת ולא ישׁמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משׂערת בנך ארצה

14:12 ותאמר האשׁה תדבר נא שׁפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי

14:13 ותאמר האשׁה ולמה חשׁבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשׁם לבלתי השׁיב המלך את נדחו

14:14 כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשׁר לא יאספו ולא ישׂא אלהים נפשׁ וחשׁב מחשׁבות לבלתי ידח ממנו נדח

14:15 ועתה אשׁר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שׁפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשׂה המלך את דבר אמתו

14:16 כי ישׁמע המלך להציל את אמתו מכף האישׁ להשׁמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים

14:17 ותאמר שׁפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשׁמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך

14:18 ויען המלך ויאמר אל האשׁה אל נא תכחדי ממני דבר אשׁר אנכי שׁאל אתך ותאמר האשׁה ידבר נא אדני המלך

14:19 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשׁה ותאמר חי נפשׁך אדני המלך אם אשׁ להמין ולהשׂמיל מכל אשׁר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שׂם בפי שׁפחתך את כל הדברים האלה

14:20 לבעבור סבב את פני הדבר עשׂה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשׁר בארץ

14:21 ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשׂיתי את הדבר הזה ולך השׁב את הנער את אבשׁלום

14:22 ויפל יואב אל פניו ארצה וישׁתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשׁר עשׂה המלך את דבר עבדו

14:23 ויקם יואב וילך גשׁורה ויבא את אבשׁלום ירושׁלם

14:24 ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשׁלום אל ביתו ופני המלך לא ראה

14:25 וכאבשׁלום לא היה אישׁ יפה בכל ישׂראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום

14:26 ובגלחו את ראשׁו והיה מקץ ימים לימים אשׁר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושׁקל את שׂער ראשׁו מאתים שׁקלים באבן המלך

14:27 ויולדו לאבשׁלום שׁלושׁה בנים ובת אחת ושׁמה תמר היא היתה אשׁה יפת מראה

14:28 וישׁב אבשׁלום בירושׁלם שׁנתים ימים ופני המלך לא ראה

14:29 וישׁלח אבשׁלום אל יואב לשׁלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישׁלח עוד שׁנית ולא אבה לבוא

14:30 ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שׁם שׂערים לכו והוצתיה באשׁ ויצתו עבדי אבשׁלום את החלקה באשׁ

14:31 ויקם יואב ויבא אל אבשׁלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשׁר לי באשׁ

14:32 ויאמר אבשׁלום אל יואב הנה שׁלחתי אליך לאמר בא הנה ואשׁלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשׁור טוב לי עד אני שׁם ועתה אראה פני המלך ואם ישׁ בי עון והמתני

14:33 ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשׁלום ויבא אל המלך וישׁתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישׁק המלך לאבשׁלום

15:1 ויהי מאחרי כן ויעשׂ לו אבשׁלום מרכבה וססים וחמשׁים אישׁ רצים לפניו

15:2 והשׁכים אבשׁלום ועמד על יד דרך השׁער ויהי כל האישׁ אשׁר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשׁפט ויקרא אבשׁלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שׁבטי ישׂראל עבדך

15:3 ויאמר אליו אבשׁלום ראה דברך טובים ונכחים ושׁמע אין לך מאת המלך

15:4 ויאמר אבשׁלום מי ישׂמני שׁפט בארץ ועלי יבוא כל אישׁ אשׁר יהיה לו ריב ומשׁפט והצדקתיו

15:5 והיה בקרב אישׁ להשׁתחות לו ושׁלח את ידו והחזיק לו ונשׁק לו

15:6 ויעשׂ אבשׁלום כדבר הזה לכל ישׂראל אשׁר יבאו למשׁפט אל המלך ויגנב אבשׁלום את לב אנשׁי ישׂראל

15:7 ויהי מקץ ארבעים שׁנה ויאמר אבשׁלום אל המלך אלכה נא ואשׁלם את נדרי אשׁר נדרתי ליהוה בחברון

15:8 כי נדר נדר עבדך בשׁבתי בגשׁור בארם לאמר אם ישׁיב ישׁיבני יהוה ירושׁלם ועבדתי את יהוה

15:9 ויאמר לו המלך לך בשׁלום ויקם וילך חברונה

15:10 וישׁלח אבשׁלום מרגלים בכל שׁבטי ישׂראל לאמר כשׁמעכם את קול השׁפר ואמרתם מלך אבשׁלום בחברון

15:11 ואת אבשׁלום הלכו מאתים אישׁ מירושׁלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר

15:12 וישׁלח אבשׁלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשׁר אמץ והעם הולך ורב את אבשׁלום

15:13 ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב אישׁ ישׂראל אחרי אבשׁלום

15:14 ויאמר דוד לכל עבדיו אשׁר אתו בירושׁלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשׁלום מהרו ללכת פן ימהר והשׂגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב

15:15 ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשׁר יבחר אדני המלך הנה עבדיך

15:16 ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשׂר נשׁים פלגשׁים לשׁמר הבית

15:17 ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק

15:18 וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שׁשׁ מאות אישׁ אשׁר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך

15:19 ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שׁוב ושׁב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך

15:20 תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשׁר אני הולך שׁוב והשׁב את אחיך עמך חסד ואמת

15:21 ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשׁר יהיה שׁם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שׁם יהיה עבדך

15:22 ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשׁיו וכל הטף אשׁר אתו

15:23 וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר

15:24 והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשׂאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר

15:25 ויאמר המלך לצדוק השׁב את ארון האלהים העיר אם אמצא חן בעיני יהוה והשׁבני והראני אתו ואת נוהו

15:26 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשׂה לי כאשׁר טוב בעיניו

15:27 ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שׁבה העיר בשׁלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שׁני בניכם אתכם

15:28 ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי

15:29 וישׁב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושׁלם וישׁבו שׁם

15:30 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראשׁ לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשׁר אתו חפו אישׁ ראשׁו ועלו עלה ובכה

15:31 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשׁרים עם אבשׁלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה

15:32 ויהי דוד בא עד הראשׁ אשׁר ישׁתחוה שׁם לאלהים והנה לקראתו חושׁי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשׁו

15:33 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשׂא

15:34 ואם העיר תשׁוב ואמרת לאבשׁלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל

15:35 והלוא עמך שׁם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשׁר תשׁמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים

15:36 הנה שׁם עמם שׁני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושׁלחתם בידם אלי כל דבר אשׁר תשׁמעו

15:37 ויבא חושׁי רעה דוד העיר ואבשׁלם יבא ירושׁלם

16:1 ודוד עבר מעט מהראשׁ והנה ציבא נער מפי בשׁת לקראתו וצמד חמרים חבשׁים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין

16:2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשׁתות היעף במדבר

16:3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושׁב בירושׁלם כי אמר היום ישׁיבו לי בית ישׂראל את ממלכות אבי

16:4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשׁר למפי בשׁת ויאמר ציבא השׁתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך

16:5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משׁם אישׁ יוצא ממשׁפחת בית שׁאול ושׁמו שׁמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל

16:6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשׂמאלו

16:7 וכה אמר שׁמעי בקללו צא צא אישׁ הדמים ואישׁ הבליעל

16:8 השׁיב עליך יהוה כל דמי בית שׁאול אשׁר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשׁלום בנך והנך ברעתך כי אישׁ דמים אתה

16:9 ויאמר אבישׁי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשׁו

16:10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשׂיתה כן

16:11 ויאמר דוד אל אבישׁי ואל כל עבדיו הנה בני אשׁר יצא ממעי מבקשׁ את נפשׁי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה

16:12 אולי יראה יהוה בעוני והשׁיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה

16:13 וילך דוד ואנשׁיו בדרך ושׁמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר

16:14 ויבא המלך וכל העם אשׁר אתו עיפים וינפשׁ שׁם

16:15 ואבשׁלום וכל העם אישׁ ישׂראל באו ירושׁלם ואחיתפל אתו

16:16 ויהי כאשׁר בא חושׁי הארכי רעה דוד אל אבשׁלום ויאמר חושׁי אל אבשׁלום יחי המלך יחי המלך

16:17 ויאמר אבשׁלום אל חושׁי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך

16:18 ויאמר חושׁי אל אבשׁלם לא כי אשׁר בחר יהוה והעם הזה וכל אישׁ ישׂראל לא אהיה ואתו אשׁב

16:19 והשׁנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשׁר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך

16:20 ויאמר אבשׁלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשׂה

16:21 ויאמר אחיתפל אל אבשׁלם בוא אל פלגשׁי אביך אשׁר הניח לשׁמור הבית ושׁמע כל ישׂראל כי נבאשׁת את אביך וחזקו ידי כל אשׁר אתך

16:22 ויטו לאבשׁלום האהל על הגג ויבא אבשׁלום אל פלגשׁי אביו לעיני כל ישׂראל

16:23 ועצת אחיתפל אשׁר יעץ בימים ההם כאשׁר ישׁאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשׁלם

17:1 ויאמר אחיתפל אל אבשׁלם אבחרה נא שׁנים עשׂר אלף אישׁ ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה

17:2 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשׁר אתו והכיתי את המלך לבדו

17:3 ואשׁיבה כל העם אליך כשׁוב הכל האישׁ אשׁר אתה מבקשׁ כל העם יהיה שׁלום

17:4 ויישׁר הדבר בעיני אבשׁלם ובעיני כל זקני ישׂראל

17:5 ויאמר אבשׁלום קרא נא גם לחושׁי הארכי ונשׁמעה מה בפיו גם הוא

17:6 ויבא חושׁי אל אבשׁלום ויאמר אבשׁלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשׂה את דברו אם אין אתה דבר

17:7 ויאמר חושׁי אל אבשׁלום לא טובה העצה אשׁר יעץ אחיתפל בפעם הזאת

17:8 ויאמר חושׁי אתה ידעת את אביך ואת אנשׁיו כי גברים המה ומרי נפשׁ המה כדב שׁכול בשׂדה ואביך אישׁ מלחמה ולא ילין את העם

17:9 הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושׁמע השׁמע ואמר היתה מגפה בעם אשׁר אחרי אבשׁלם

17:10 והוא גם בן חיל אשׁר לבו כלב האריה המס ימס כי ידע כל ישׂראל כי גבור אביך ובני חיל אשׁר אתו

17:11 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישׂראל מדן ועד באר שׁבע כחול אשׁר על הים לרב ופניך הלכים בקרב

17:12 ובאנו אליו באחת המקומת אשׁר נמצא שׁם ונחנו עליו כאשׁר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשׁים אשׁר אתו גם אחד

17:13 ואם אל עיר יאסף והשׂיאו כל ישׂראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשׁר לא נמצא שׁם גם צרור

17:14 ויאמר אבשׁלום וכל אישׁ ישׂראל טובה עצת חושׁי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשׁלום את הרעה

17:15 ויאמר חושׁי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשׁלם ואת זקני ישׂראל וכזאת וכזאת יעצתי אני

17:16 ועתה שׁלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל העם אשׁר אתו

17:17 ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השׁפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה

17:18 וירא אתם נער ויגד לאבשׁלם וילכו שׁניהם מהרה ויבאו אל בית אישׁ בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שׁם

17:19 ותקח האשׁה ותפרשׂ את המסך על פני הבאר ותשׁטח עליו הרפות ולא נודע דבר

17:20 ויבאו עבדי אבשׁלום אל האשׁה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשׁה עברו מיכל המים ויבקשׁו ולא מצאו וישׁבו ירושׁלם

17:21 ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים כי ככה יעץ עליכם אחיתפל

17:22 ויקם דוד וכל העם אשׁר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשׁר לא עבר את הירדן

17:23 ואחיתפל ראה כי לא נעשׂתה עצתו ויחבשׁ את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו

17:24 ודוד בא מחנימה ואבשׁלם עבר את הירדן הוא וכל אישׁ ישׂראל עמו

17:25 ואת עמשׂא שׂם אבשׁלם תחת יואב על הצבא ועמשׂא בן אישׁ ושׁמו יתרא הישׂראלי אשׁר בא אל אביגל בת נחשׁ אחות צרויה אם יואב

17:26 ויחן ישׂראל ואבשׁלם ארץ הגלעד

17:27 ויהי כבוא דוד מחנימה ושׁבי בן נחשׁ מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים

17:28 משׁכב וספות וכלי יוצר וחטים ושׂערים וקמח וקלי ופול ועדשׁים וקלי

17:29 ודבשׁ וחמאה וצאן ושׁפות בקר הגישׁו לדוד ולעם אשׁר אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר

18:1 ויפקד דוד את העם אשׁר אתו וישׂם עליהם שׂרי אלפים ושׂרי מאות

18:2 וישׁלח דוד את העם השׁלשׁית ביד יואב והשׁלשׁית ביד אבישׁי בן צרויה אחי יואב והשׁלשׁת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם

18:3 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישׂימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישׂימו אלינו לב כי עתה כמנו עשׂרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר

18:4 ויאמר אליהם המלך אשׁר ייטב בעיניכם אעשׂה ויעמד המלך אל יד השׁער וכל העם יצאו למאות ולאלפים

18:5 ויצו המלך את יואב ואת אבישׁי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשׁלום וכל העם שׁמעו בצות המלך את כל השׂרים על דבר אבשׁלום

18:6 ויצא העם השׂדה לקראת ישׂראל ותהי המלחמה ביער אפרים

18:7 וינגפו שׁם עם ישׂראל לפני עבדי דוד ותהי שׁם המגפה גדולה ביום ההוא עשׂרים אלף

18:8 ותהי שׁם המלחמה נפצית על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשׁר אכלה החרב ביום ההוא

18:9 ויקרא אבשׁלום לפני עבדי דוד ואבשׁלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שׂובך האלה הגדולה ויחזק ראשׁו באלה ויתן בין השׁמים ובין הארץ והפרד אשׁר תחתיו עבר

18:10 וירא אישׁ אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשׁלם תלוי באלה

18:11 ויאמר יואב לאישׁ המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שׁם ארצה ועלי לתת לך עשׂרה כסף וחגרה אחת

18:12 ויאמר האישׁ אל יואב ולא אנכי שׁקל על כפי אלף כסף לא אשׁלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישׁי ואת אתי לאמר שׁמרו מי בנער באבשׁלום

18:13 או עשׂיתי בנפשׁו שׁקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד

18:14 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שׁלשׁה שׁבטים בכפו ויתקעם בלב אבשׁלום עודנו חי בלב האלה

18:15 ויסבו עשׂרה נערים נשׂאי כלי יואב ויכו את אבשׁלום וימיתהו

18:16 ויתקע יואב בשׁפר וישׁב העם מרדף אחרי ישׂראל כי חשׂך יואב את העם

18:17 ויקחו את אבשׁלום וישׁליכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישׂראל נסו אישׁ לאהלו

18:18 ואבשׁלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשׁר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שׁמי ויקרא למצבת על שׁמו ויקרא לה יד אבשׁלם עד היום הזה

18:19 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשׂרה את המלך כי שׁפטו יהוה מיד איביו

18:20 ויאמר לו יואב לא אישׁ בשׂרה אתה היום הזה ובשׂרת ביום אחר והיום הזה לא תבשׂר כי על בן המלך מת

18:21 ויאמר יואב לכושׁי לך הגד למלך אשׁר ראיתה וישׁתחו כושׁי ליואב וירץ

18:22 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושׁי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשׂורה מצאת

18:23 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושׁי

18:24 ודוד יושׁב בין שׁני השׁערים וילך הצפה אל גג השׁער אל החומה וישׂא את עיניו וירא והנה אישׁ רץ לבדו

18:25 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשׂורה בפיו וילך הלוך וקרב

18:26 וירא הצפה אישׁ אחר רץ ויקרא הצפה אל השׁער ויאמר הנה אישׁ רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשׂר

18:27 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשׁון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך אישׁ טוב זה ואל בשׂורה טובה יבוא

18:28 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שׁלום וישׁתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשׁר סגר את האנשׁים אשׁר נשׂאו את ידם באדני המלך

18:29 ויאמר המלך שׁלום לנער לאבשׁלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשׁלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה

18:30 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד

18:31 והנה הכושׁי בא ויאמר הכושׁי יתבשׂר אדני המלך כי שׁפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך

18:32 ויאמר המלך אל הכושׁי השׁלום לנער לאבשׁלום ויאמר הכושׁי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשׁר קמו עליך לרעה

19:1 וירגז המלך ויעל על עלית השׁער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשׁלום בני בני אבשׁלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשׁלום בני בני

19:2 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשׁלם

19:3 ותהי התשׁעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שׁמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו

19:4 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשׁר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה

19:5 והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשׁלום אבשׁלום בני בני

19:6 ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשׁת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשׁך היום ואת נפשׁ בניך ובנתיך ונפשׁ נשׁיך ונפשׁ פלגשׁיך

19:7 לאהבה את שׂנאיך ולשׂנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שׂרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשׁלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישׁר בעיניך

19:8 ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשׁבעתי כי אינך יוצא אם ילין אישׁ אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשׁר באה עליך מנעריך עד עתה

19:9 ויקם המלך וישׁב בשׁער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושׁב בשׁער ויבא כל העם לפני המלך וישׂראל נס אישׁ לאהליו

19:10 ויהי כל העם נדון בכל שׁבטי ישׂראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשׁתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשׁלום

19:11 ואבשׁלום אשׁר משׁחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשׁים להשׁיב את המלך

19:12 והמלך דוד שׁלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשׁיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישׂראל בא אל המלך אל ביתו

19:13 אחי אתם עצמי ובשׂרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשׁיב את המלך

19:14 ולעמשׂא תמרו הלוא עצמי ובשׂרי אתה כה יעשׂה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שׂר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב

19:15 ויט את לבב כל אישׁ יהודה כאישׁ אחד וישׁלחו אל המלך שׁוב אתה וכל עבדיך

19:16 וישׁב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן

19:17 וימהר שׁמעי בן גרא בן הימיני אשׁר מבחורים וירד עם אישׁ יהודה לקראת המלך דוד

19:18 ואלף אישׁ עמו מבנימן וציבא נער בית שׁאול וחמשׁת עשׂר בניו ועשׂרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך

19:19 ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשׂות הטוב בעינו ושׁמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן

19:20 ויאמר אל המלך אל יחשׁב לי אדני עון ואל תזכר את אשׁר העוה עבדך ביום אשׁר יצא אדני המלך מירושׁלם לשׂום המלך אל לבו

19:21 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשׁון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך

19:22 ויען אבישׁי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שׁמעי כי קלל את משׁיח יהוה

19:23 ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשׂטן היום יומת אישׁ בישׂראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישׂראל

19:24 ויאמר המלך אל שׁמעי לא תמות וישׁבע לו המלך

19:25 ומפבשׁת בן שׁאול ירד לקראת המלך ולא עשׂה רגליו ולא עשׂה שׂפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשׁר בא בשׁלום

19:26 ויהי כי בא ירושׁלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשׁת

19:27 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשׁה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך

19:28 וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשׂה הטוב בעיניך

19:29 כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשׁי מות לאדני המלך ותשׁת את עבדך באכלי שׁלחנך ומה ישׁ לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך

19:30 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השׂדה

19:31 ויאמר מפיבשׁת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשׁר בא אדני המלך בשׁלום אל ביתו

19:32 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשׁלחו את בירדן

19:33 וברזלי זקן מאד בן שׁמנים שׁנה והוא כלכל את המלך בשׁיבתו במחנים כי אישׁ גדול הוא מאד

19:34 ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושׁלם

19:35 ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שׁני חיי כי אעלה את המלך ירושׁלם

19:36 בן שׁמנים שׁנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשׁר אכל ואת אשׁר אשׁתה אם אשׁמע עוד בקול שׁרים ושׁרות ולמה יהיה עבדך עוד למשׂא אל אדני המלך

19:37 כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת

19:38 ישׁב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשׂה לו את אשׁר טוב בעיניך

19:39 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשׂה לו את הטוב בעיניך וכל אשׁר תבחר עלי אעשׂה לך

19:40 ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישׁק המלך לברזלי ויברכהו וישׁב למקמו

19:41 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעברו את המלך וגם חצי עם ישׂראל

19:42 והנה כל אישׁ ישׂראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו אישׁ יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשׁי דוד עמו

19:43 ויען כל אישׁ יהודה על אישׁ ישׂראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשׂאת נשׂא לנו

19:44 ויען אישׁ ישׂראל את אישׁ יהודה ויאמר עשׂר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשׁון לי להשׁיב את מלכי ויקשׁ דבר אישׁ יהודה מדבר אישׁ ישׂראל

20:1 ושׁם נקרא אישׁ בליעל ושׁמו שׁבע בן בכרי אישׁ ימיני ויתקע בשׁפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישׁי אישׁ לאהליו ישׂראל

20:2 ויעל כל אישׁ ישׂראל מאחרי דוד אחרי שׁבע בן בכרי ואישׁ יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושׁלם

20:3 ויבא דוד אל ביתו ירושׁלם ויקח המלך את עשׂר נשׁים פלגשׁים אשׁר הניח לשׁמר הבית ויתנם בית משׁמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות

20:4 ויאמר המלך אל עמשׂא הזעק לי את אישׁ יהודה שׁלשׁת ימים ואתה פה עמד

20:5 וילך עמשׂא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשׁר יעדו

20:6 ויאמר דוד אל אבישׁי עתה ירע לנו שׁבע בן בכרי מן אבשׁלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו

20:7 ויצאו אחריו אנשׁי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושׁלם לרדף אחרי שׁבע בן בכרי

20:8 הם עם האבן הגדולה אשׁר בגבעון ועמשׂא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשׁו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל

20:9 ויאמר יואב לעמשׂא השׁלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשׂא לנשׁק לו

20:10 ועמשׂא לא נשׁמר בחרב אשׁר ביד יואב ויכהו בה אל החמשׁ וישׁפך מעיו ארצה ולא שׁנה לו וימת ויואב ואבישׁי אחיו רדף אחרי שׁבע בן בכרי

20:11 ואישׁ עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשׁר חפץ ביואב ומי אשׁר לדוד אחרי יואב

20:12 ועמשׂא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האישׁ כי עמד כל העם ויסב את עמשׂא מן המסלה השׂדה וישׁלך עליו בגד כאשׁר ראה כל הבא עליו ועמד

20:13 כאשׁר הגה מן המסלה עבר כל אישׁ אחרי יואב לרדף אחרי שׁבע בן בכרי

20:14 ויעבר בכל שׁבטי ישׂראל אבלה ובית מעכה וכל הברים ויקלהו ויבאו אף אחריו

20:15 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישׁפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשׁר את יואב משׁחיתם להפיל החומה

20:16 ותקרא אשׁה חכמה מן העיר שׁמעו שׁמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך

20:17 ויקרב אליה ותאמר האשׁה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שׁמע דברי אמתך ויאמר שׁמע אנכי

20:18 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשׁנה לאמר שׁאל ישׁאלו באבל וכן התמו

20:19 אנכי שׁלמי אמוני ישׂראל אתה מבקשׁ להמית עיר ואם בישׂראל למה תבלע נחלת יהוה

20:20 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשׁחית

20:21 לא כן הדבר כי אישׁ מהר אפרים שׁבע בן בכרי שׁמו נשׂא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשׁה אל יואב הנה ראשׁו משׁלך אליך בעד החומה

20:22 ותבוא האשׁה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראשׁ שׁבע בן בכרי וישׁלכו אל יואב ויתקע בשׁופר ויפצו מעל העיר אישׁ לאהליו ויואב שׁב ירושׁלם אל המלך

20:23 ויואב אל כל הצבא ישׂראל ובניה בן יהוידע על הכרי ועל הפלתי

20:24 ואדרם על המס ויהושׁפט בן אחילוד המזכיר

20:25 ושׁיא ספר וצדוק ואביתר כהנים

20:26 וגם עירא היארי היה כהן לדוד

21:1 ויהי רעב בימי דוד שׁלשׁ שׁנים שׁנה אחרי שׁנה ויבקשׁ דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שׁאול ואל בית הדמים על אשׁר המית את הגבענים

21:2 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישׂראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישׂראל נשׁבעו להם ויבקשׁ שׁאול להכתם בקנאתו לבני ישׂראל ויהודה

21:3 ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשׂה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה

21:4 ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שׁאול ועם ביתו ואין לנו אישׁ להמית בישׂראל ויאמר מה אתם אמרים אעשׂה לכם

21:5 ויאמרו אל המלך האישׁ אשׁר כלנו ואשׁר דמה לנו נשׁמדנו מהתיצב בכל גבל ישׂראל

21:6 ינתן לנו שׁבעה אנשׁים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שׁאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן

21:7 ויחמל המלך על מפיבשׁת בן יהונתן בן שׁאול על שׁבעת יהוה אשׁר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שׁאול

21:8 ויקח המלך את שׁני בני רצפה בת איה אשׁר ילדה לשׁאול את ארמני ואת מפבשׁת ואת חמשׁת בני מיכל בת שׁאול אשׁר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי

21:9 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שׁבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשׁנים תחלת קציר שׂערים

21:10 ותקח רצפה בת איה את השׂק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השׁמים ולא נתנה עוף השׁמים לנוח עליהם יומם ואת חית השׂדה לילה

21:11 ויגד לדוד את אשׁר עשׂתה רצפה בת איה פלגשׁ שׁאול

21:12 וילך דוד ויקח את עצמות שׁאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יבישׁ גלעד אשׁר גנבו אתם מרחב בית שׁן אשׁר תלום שׁם הפלשׁתים ביום הכות פלשׁתים את שׁאול בגלבע

21:13 ויעל משׁם את עצמות שׁאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים

21:14 ויקברו את עצמות שׁאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קישׁ אביו ויעשׂו כל אשׁר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן

21:15 ותהי עוד מלחמה לפלשׁתים את ישׂראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשׁתים ויעף דוד

21:16 וישׁבו בנב אשׁר בילידי הרפה ומשׁקל קינו שׁלשׁ מאות משׁקל נחשׁת והוא חגור חדשׁה ויאמר להכות את דוד

21:17 ויעזר לו אבישׁי בן צרויה ויך את הפלשׁתי וימיתהו אז נשׁבעו אנשׁי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישׂראל

21:18 ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשׁתים אז הכה סבכי החשׁתי את סף אשׁר בילדי הרפה

21:19 ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשׁתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים

21:20 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי אישׁ מדין ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שׁשׁ ושׁשׁ עשׂרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה

21:21 ויחרף את ישׂראל ויכהו יהונתן בן שׁמעי אחי דוד

21:22 את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו

22:1 וידבר דוד ליהוה את דברי השׁירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שׁאול

22:2 ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי

22:3 אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישׁעי משׂגבי ומנוסי משׁעי מחמס תשׁעני

22:4 מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושׁע

22:5 כי אפפני משׁברי מות נחלי בליעל יבעתני

22:6 חבלי שׁאול סבני קדמני מקשׁי מות

22:7 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישׁמע מהיכלו קולי ושׁועתי באזניו

22:8 ותגעשׁ ותרעשׁ הארץ מוסדות השׁמים ירגזו ויתגעשׁו כי חרה לו

22:9 עלה עשׁן באפו ואשׁ מפיו תאכל גחלים בערו ממנו

22:10 ויט שׁמים וירד וערפל תחת רגליו

22:11 וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח

22:12 וישׁת חשׁך סביבתיו סכות חשׁרת מים עבי שׁחקים

22:13 מנגה נגדו בערו גחלי אשׁ

22:14 ירעם מן שׁמים יהוה ועליון יתן קולו

22:15 וישׁלח חצים ויפיצם ברק ויהמם

22:16 ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשׁמת רוח אפו

22:17 ישׁלח ממרום יקחני ימשׁני ממים רבים

22:18 יצילני מאיבי עז משׂנאי כי אמצו ממני

22:19 יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משׁען לי

22:20 ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי

22:21 יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישׁיב לי

22:22 כי שׁמרתי דרכי יהוה ולא רשׁעתי מאלהי

22:23 כי כל משׁפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה

22:24 ואהיה תמים לו ואשׁתמרה מעוני

22:25 וישׁב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו

22:26 עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם

22:27 עם נבר תתבר ועם עקשׁ תתפל

22:28 ואת עם עני תושׁיע ועיניך על רמים תשׁפיל

22:29 כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשׁכי

22:30 כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שׁור

22:31 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו

22:32 כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו

22:33 האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו

22:34 משׁוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני

22:35 מלמד ידי למלחמה ונחת קשׁת נחושׁה זרעתי

22:36 ותתן לי מגן ישׁעך וענתך תרבני

22:37 תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי

22:38 ארדפה איבי ואשׁמידם ולא אשׁוב עד כלותם

22:39 ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי

22:40 ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני

22:41 ואיבי תתה לי ערף משׂנאי ואצמיתם

22:42 ישׁעו ואין משׁיע אל יהוה ולא ענם

22:43 ואשׁחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם

22:44 ותפלטני מריבי עמי תשׁמרני לראשׁ גוים עם לא ידעתי יעבדני

22:45 בני נכר יתכחשׁו לי לשׁמוע אזן ישׁמעו לי

22:46 בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם

22:47 חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישׁעי

22:48 האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני

22:49 ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאישׁ חמסים תצילני

22:50 על כן אודך יהוה בגוים ולשׁמך אזמר

22:51 מגדיל ישׁועות מלכו ועשׂה חסד למשׁיחו לדוד ולזרעו עד עולם

23:1 ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישׁי ונאם הגבר הקם על משׁיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישׂראל

23:2 רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשׁוני

23:3 אמר אלהי ישׂראל לי דבר צור ישׂראל מושׁל באדם צדיק מושׁל יראת אלהים

23:4 וכאור בקר יזרח שׁמשׁ בקר לא עבות מנגה ממטר דשׁא מארץ

23:5 כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שׂם לי ערוכה בכל ושׁמרה כי כל ישׁעי וכל חפץ כי לא יצמיח

23:6 ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו

23:7 ואישׁ יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאשׁ שׂרוף ישׂרפו בשׁבת

23:8 אלה שׁמות הגברים אשׁר לדוד ישׁב בשׁבת תחכמני ראשׁ השׁלשׁי הוא עדינו העצנו על שׁמנה מאות חלל בפעם אחד

23:9 ואחרו אלעזר בן דדי בן אחחי בשׁלשׁה גברים עם דוד בחרפם בפלשׁתים נאספו שׁם למלחמה ויעלו אישׁ ישׂראל

23:10 הוא קם ויך בפלשׁתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעשׂ יהוה תשׁועה גדולה ביום ההוא והעם ישׁבו אחריו אך לפשׁט

23:11 ואחריו שׁמא בן אגא הררי ויאספו פלשׁתים לחיה ותהי שׁם חלקת השׂדה מלאה עדשׁים והעם נס מפני פלשׁתים

23:12 ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשׁתים ויעשׂ יהוה תשׁועה גדולה

23:13 וירדו שׁלשׁים מהשׁלשׁים ראשׁ ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשׁתים חנה בעמק רפאים

23:14 ודוד אז במצודה ומצב פלשׁתים אז בית לחם

23:15 ויתאוה דוד ויאמר מי ישׁקני מים מבאר בית לחם אשׁר בשׁער

23:16 ויבקעו שׁלשׁת הגברים במחנה פלשׁתים וישׁאבו מים מבאר בית לחם אשׁר בשׁער וישׂאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשׁתותם ויסך אתם ליהוה

23:17 ויאמר חלילה לי יהוה מעשׂתי זאת הדם האנשׁים ההלכים בנפשׁותם ולא אבה לשׁתותם אלה עשׂו שׁלשׁת הגברים

23:18 ואבישׁי אחי יואב בן צרויה הוא ראשׁ השׁלשׁי והוא עורר את חניתו על שׁלשׁ מאות חלל ולו שׁם בשׁלשׁה

23:19 מן השׁלשׁה הכי נכבד ויהי להם לשׂר ועד השׁלשׁה לא בא

23:20 ובניהו בן יהוידע בן אישׁ חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שׁני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה בתוך הבאר ביום השׁלג

23:21 והוא הכה את אישׁ מצרי אשׁר מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשׁבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו

23:22 אלה עשׂה בניהו בן יהוידע ולו שׁם בשׁלשׁה הגברים

23:23 מן השׁלשׁים נכבד ואל השׁלשׁה לא בא וישׂמהו דוד אל משׁמעתו

23:24 עשׂה אל אחי יואב בשׁלשׁים אלחנן בן דדו בית לחם

23:25 שׁמה החרדי אליקא החרדי

23:26 חלץ הפלטי עירא בן עקשׁ התקועי

23:27 אביעזר הענתתי מבני החשׁתי

23:28 צלמון האחחי מהרי הנטפתי

23:29 חלב בן בענה הנטפתי אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן

23:30 בניהו פרעתני הדי מנחלי געשׁ

23:31 אבי עלבון הערבתי עזמות הברחמי

23:32 אליחבא השׁעלבני בני ישׁן יהונתן

23:33 שׁמה ההררי אחיאם בן שׁרר האררי

23:34 אליפלט בן אחסבי בן המעכתי אליעם בן אחיתפל הגלני

23:35 חצרו הכרמלי פערי הארבי

23:36 יגאל בן נתן מצבה בני הגדי

23:37 צלק העמני נחרי הבארתי נשׂאי כלי יואב בן צריה

23:38 עירא היתרי גרב היתרי

23:39 אוריה החתי כל שׁלשׁים ושׁבעה

24:1 ויסף אף יהוה לחרות בישׂראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישׂראל ואת יהודה

24:2 ויאמר המלך אל יואב שׂר החיל אשׁר אתו שׁוט נא בכל שׁבטי ישׂראל מדן ועד באר שׁבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם

24:3 ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה

24:4 ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שׂרי החיל ויצא יואב ושׂרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישׂראל

24:5 ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשׁר בתוך הנחל הגד ואל יעזר

24:6 ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשׁי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון

24:7 ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שׁבע

24:8 וישׁטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשׁעה חדשׁים ועשׂרים יום ירושׁלם

24:9 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישׂראל שׁמנה מאות אלף אישׁ חיל שׁלף חרב ואישׁ יהודה חמשׁ מאות אלף אישׁ

24:10 ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשׁר עשׂיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד

24:11 ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר

24:12 הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה שׁלשׁ אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשׂה לך

24:13 ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שׁבע שׁנים רעב בארצך אם שׁלשׁה חדשׁים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שׁלשׁת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשׁיב שׁלחי דבר

24:14 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה

24:15 ויתן יהוה דבר בישׂראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שׁבע שׁבעים אלף אישׁ

24:16 וישׁלח ידו המלאך ירושׁלם לשׁחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשׁחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה היבסי

24:17 ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשׂו תהי נא ידך בי ובבית אבי

24:18 ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי

24:19 ויעל דוד כדבר גד כאשׁר צוה יהוה

24:20 וישׁקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישׁתחו למלך אפיו ארצה

24:21 ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם

24:22 ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים

24:23 הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך

24:24 ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שׁקלים חמשׁים

24:25 ויבן שׁם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושׁלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישׂראל


Next: First Kings

Hosted by uCoz